כשהייתי ילדה קטנה, עמדתי מול חלון הראווה של חנות תכשיטים בשכונה, בוהה בצמידים מנצנצים שלא ידעתי את שמם. לאט לאט, עם השנים והעבודה בעולם הבידור, גיליתי את היופי והסיפור שמאחורי מותג אחד שהפך לחלק בלתי נפרד מהלב שלי – pandora ישראל. היום, כמי שנמצאת לא פעם מול מצלמות ופלאשים, אני יכולה לומר בביטחון שאין הרבה דברים שגורמים לי להרגיש כל כך מחוברת לעצמי כמו תכשיט של פנדורה.
ההיכרות הראשונה שלי עם פנדורה הייתה לפני כמה שנים, כשקיבלתי במתנה צמיד עם תליון בצורת מיקרופון. זה היה בתקופה בה התחלתי את דרכי בעולם השואו ביזנס, והמתנה הזו הרגישה כמו קמע אישי שמלווה אותי לכל אודישן, הופעה וצילום. מאז, בכל פעם שאני משיגה הישג חדש – תפקיד בסדרה, שיר שמצליח, או אפילו רגע אישי מרגש – אני מוסיפה תליון חדש. ככה הצמיד שלי הפך ליומן אישי, אבל כזה שנמצא על פרק כף היד שלי ומספר את הסיפור שלי בלי מילים.
מה שאני אוהבת בפנדורה הוא לא רק היופי, אלא גם החופש לעצב את התכשיט כך שישקף את מי שאני. בתור מישהי שכל יום נראית אחרת – יום אחד בשמלת ערב נוצצת, יום אחר בג’ינס וטי שירט – אני יכולה להתאים את הצמידים והטבעות שלי למצב הרוח, לבגדים ולמסר שאני רוצה להעביר. יש משהו קסום ביכולת לבחור תליונים עם משמעות אישית: לב ליום האהבה, כוכב ליום של הצלחה, או אפילו תליון קטן של נעל עקב כדי להזכיר לי לאן הגעתי.
פנדורה בשבילי היא לא רק תכשיט, היא שפה. בכל פעם שמישהו מבחין בצמיד שלי ושואל על תליון מסוים, אני מקבלת הזדמנות לספר סיפור – על הופעה בלתי נשכחת, על טיול ספונטני, או על יום שהרגשתי בו הכי יפה בעולם. הקסם הזה, שבו תכשיט הופך לכלי תקשורת, הוא משהו שאני לא מוצאת בהרבה מותגים אחרים.
גם מאחורי הקלעים של העבודה שלי, פנדורה תמיד שם. בצילומי קליפים, כשאני יודעת שהמצלמה תתפוס כל פרט קטן, אני בוחרת בפריטים שייתנו לי תחושת ביטחון ויוסיפו נגיעה אישית ללוק. אפילו בימים פשוטים יותר, כשאני רק יוצאת לפגוש חברים בבית קפה, מספיק לשים טבעת עדינה או צמיד עם תליון חדש, והתחושה היא שאני יוצאת עם חלק ממני שמספר סיפור.
בסופו של דבר, פנדורה הפכה למעין ארון זיכרונות נייד עבורי. כל תליון הוא נקודת ציון, כל טבעת היא תזכורת למי שאני רוצה להיות, וכל עגיל הוא עוד דרך לחגוג את עצמי. בעולם הבידור, שבו הכול משתנה מהר והאורות יכולים לכבות בפתאומיות, התכשיטים שלי הם העוגן הקטן שמחזיק אותי קרובה למי שאני באמת.
